ברטנורא על משנה ידים ד׳:א׳

1 בּוֹ בַיּוֹם. אַפִּרְקִין דִּלְעֵיל קָאֵי, אַמִּלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, דְּמַיְרֵי בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּשְׁנָה בּוֹ בַּיּוֹם, עַל אוֹתוֹ יוֹם נֶאֱמַר:

2 נִמְנוּ. עָמְדוּ לְמִנְיָן, לָדַעַת מִנְיַן הַמְטַמְּאִים וּמִנְיַן הַמְטַהֲרִים, וְגָמְרוּ הַדִּין עַל פִּי הָרֹב:

3 עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם. עֲרֵבָה עֲשׂוּיָה לִרְחִיצַת הָרַגְלַיִם:

4 שֶׁנִּסְדְּקָה. סָמוּךְ לְשׁוּלֶיהָ, וְאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת מַיִם כְּדֵי רְחִיצַת רַגְלוֹ אַחַת:

5 טְמֵאָה מִדְרָס. דַּעֲרֵבָה קֹדֶם שֶׁנִּסְדְּקָה נַמִּי הָיוּ רְגִילִים לֵישֵׁב בָּהּ, וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתָּהּ:

6 שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא. הָיָה חוֹלֵק וְאוֹמֵר עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם כִּשְׁמָהּ, כְּלוֹמַר כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא, שֶׁאֵין שֵׁם מִדְרָס עָלֶיהָ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: